שיטות תשלום בסחר בינלאומי

שיטות תשלום בסחר בינלאומי

נכתב ע”י    חיים פרי

 

עסקאות בסחר בינלאומי מאופיינות בין השאר במרחק הגיאוגרפי שבין המוכר לקונה

בפערי מנטליות פערי תרבות עסקית פערי שפה ועוד.  כל אלה מהווים גורם לסיכונים חריגים להם

חשופים גם היבואן וגם היצואן . כדי להתמודד עם סיכונים אלה ועם ניגודי האינטרסים התפתחו עם

השנים מספר שיטות תשלום מאפיינות לעסקאות ייבוא וייצוא.

בסחר הבינלאומי קיימות 4 שיטות תשלום מרכזיות .

  •   חשבון פתוח – OPEN ACCOUNT
  • תשלום מראש – ADVANCE PAYMENT
  • דוקומנטים לגבייה  – DOCUMENTARY COLLECTION
  • מכתב אשראי   –  LETTER OF CREDIT

 

איכותה של כל שיטה נמדדת על פי רמת הפרדת האחזקות שקיימת בה.

ככל שרמת הפרדת האחזקות מובהקת יותר , נחשבת השיטה האמורה לאיכותית יותר

משמעותה של הפרדת האחזקות הינה שאין שלב נתון בעסקה אשר בו צד אחד מחזיק גם בכסף וגם בסחורה.  החלפת הידיים מבוצעת בו זמנית.

בפועל ניתן לקבע כי אף שיטת תשלום לא מעניקה מענה מלא בו זמנית לייבואן וליצואן כאחד.

אין אף שיטת תשלום מקובלת על פיה גם הקונה יהיה שקט ביודע כי יקבל את כל הטובין אותם הזמין בכמות שהזמין , במפרט שהזמין בלוחות הזמנים שהזמין

ובו בזמן גם המוכר ידע בוודאות שיקבל את כל התמורה הכספית המגיעה לו ובמועד שסוכם.

פרצה כזו או אחרת לעולם קיימת.

2 שיטות התשלום הראשונות . חשבון פתוח ותשלום מראש מכונות גם ייבוא ישיר

זאת מאחר ו ב 2 שיטות אלה כל האינטראקציה היא ישירה בין הקונה למוכר בלבד.

אין מעורבות של גורם שלישי כלשהו בעיקר לא של בנקים.

אין בתהליך בנק אשר יש לו מחויבות כלשהי , אחריות או ערבות כלשהי.

הטובין ומסמכי המשלוח נשלחים ישירות אל הקונה ועל שמו.

התשלום יבוצע בכפוף לתנאים ולתנאי התשלום שסוכמו בין הצדדים.

מוכר שביצע עסקה בחשבון פתוח או קונה שביצע עסקה בתשלום מראש

אינם נהנים מכל בטחון או ערבות כלשהי לכספם או לטובין.

עסקאות בחשבון פתוח יבוצעו בדר”כ כאשר ישנה היכרות ואימון בין המוכר לקונה.

עסקאות בתשלום מראש יבוצעו בדר”כ בעסקאות ראשונות או במקרים בהם המוכר

הוא  ה “חזק יותר ” והוא זה שקובע את כללי המשחק.

 

שיטת התשלום השלישית מסמכים לגבייה

  מבוצעת בדר”כ בטכניקה שנקראת טכניקת החלפת המסמכים

בטכניקה זו בנק במדינת הקונה ( בנק גובה / מודיע ) מקבל את מסמכי המשלוח מהבנק השולח במדינת המוכר.

הבנק הגובה במדינת הקונה בהיותו נאמן של הבנק השולח חייב לפעול במתאם מלא להנחיות אותן קיבל מהבנק השולח.

במידה והעסקה בוצעה בשיטת תשלום במזומן הרי שהקונה יקבל מהבנק את מסמכי המשלוח אך ורק כנגד העברת תשלום בפועל למוכר. –  Cash against documents

במידה והעסקה הינה עסקה באשראי ספקים כזה או אחר יקבל הקונה את מסמכי המשלוח מהבנק רק כנגד קיבול. רק כנגד חתימה על שטר בו מתחייב הקונה לבצע את התשלום במועד כלשהו  אשר סוכם בין הצדדים לעסקה. – Documents against acceptance

חשוב לזכור כי חתימה על השטר אין דינה כדין ערבות בנקאית . הקונה יכול לחלל את השטר ולא לכבד אותו.

במקרה כזה יהיה צורך בהליכי גבייה על פי הנחיות הבנק השולח .

על מנת להימנע ממצב בו הקונה לא מכבד את השטר עליו חתם קיימת אפשרות לבצע את העסקה

בשיטת תשלום של מסמכים לגבייה באשראי ספקים ובערבות הבנק.

במידה ואכן הייתה ערבות בנקאית הרי מרגע שהקונה חתם על השטר ומשך את מסמכי המשלוח כספו של המוכר מובטח.

הסיכון העיקרי של המוכר בשיטה נותר באפשרות הקיימת כי כשיגיע המטען למדינת היבואן וזה האחרון יוזמן לבנק לשם קבלת המסמכים , יימנע הקונה מלהגיע.

ייתכן והתחרט מסיבה כלשהי ואינו מעוניין במימוש העסקה.

ברור שיש בכך הפרה של עסקת הייסוד אך אין ספק שהמוכר ייקלע בכך לסיטואציה מאד בעייתית.

 

שיטת התשלום הרביעית אשראי דוקומנטארי – מכתב אשראי – Letter of Credit

שיטת תשלום זו הינה אחת השיטות הנפוצות ביותר ואולי שיטת התשלום החשובה ביותר בעסקאות בסחר בינלאומי.

שיטה זו הינה שיטת התשלום בה הפרדת האחזקות הינה המובהקת ביותר

להלן עקרונותיה של עסקת מכתב האשראי

מה היא עסקת מכתב האשראי ?

מכתב אשראי זו  למעשה מחויבות של הבנק אשר פתח את מכתב האשראי.( ה”בנק הפותח”)  כלפי המוטב המוכר עצמו. המחויבות של הבנק הפותח היא כי במידה והמוטב המוכר  יראה לבנק הפותח כי הוא עמד בכל הדרישות אשר הועמדו בפניו במסגרת מכתב האשראי הרי שהוא הבנק הפותח יהיה מחויב לשלם ליצואן את סכום העסקה הנקוב במכתב האשראי.

דעתו של הקונה במקרה זה , רצונו במימוש העסקה או באי מימושה אינו רלוונטי כלל ועיקר.

חשוב לזכור יחד עם זאת כי מכתב אשראי אינו מהווה ערבות בנקאית. ההבדלים העיקריים בין השניים.

בערבות בנקאית הבנק ישלם כנגד הצגה ראשונה של הערבות. בעוד שבמכתב אשראי הבנק ישלם כפי שנאמר קודם לכן רק במידה והמוטב  שלטובתו נפתח מכתב האשראי יראה כי אכן עמד בכל הדרישות אשר הועמדו בפניו במסגרת אותו מכתב אשראי.

  1. במכתב אשראי משפג תוקפו לא ניתן עוד לחייב את היבואן לקים את העסקה ולשלם את תמורתה. לא יכול המוטב היצואן לדרוש את הארכת תוקף מכתב האשראי באופן חד צדדי.  בעוד שבערבו בנקאית יכול תמיד הצד המחזיק בערבות לדרוש מהצד האחר להאריך את תוקפה שאם לא כן תוצג הערבות לפירעון מיידי בבנק.

 

עקרונות עסקת מכתב האשראי

עסקת מכתב האשראי מושתת על 2 עקרונות יסוד

עקרון העצמאות

עסקת מכתב האשראי זו עסקה העומדת בפני עצמה. מנותקת לחלוטין מעסקת היסוד אשר נחתמה בין המוכר לקונה.

הבנק הפותח מחויב אך ורק לתנאים המפורטים במכתב האשראי.

עסקת היסוד ,ההסכם אשר נחתם בין המוכר והקונה כלל אינם מעניינו.

לכן היא גם נקראת עסקת מכתב האשראי. זו עסקה בפני עצמה.

עסקת היסוד הינה הסכם בין המוכר לקונה

עסקת מכתב האשראי הינה עסקה נפרדת בין הבנק הפותח לבין המוטב ( המוכר )

 

  1. עקרון ההתאמה המלאה.

בעסקת מכתב האשראי התחייב הבנק הפותח כלפי המוטב כי במידה ואכן יעמוד בכל דרישות מכתב האשראי הרי שהוא הבנק הפותח מתחייב לשלם את תמורת העסקה. כיצד ידע הבנק כי המוכר אכן עמד בכל תנאי העסקה  וכי אכן נוצרה מחויבות לשלם ?

התשובה היא כי הבנק מעצם היותו בנק לא בודק את הטובין אלא את המסמכים בלבד.

מבחינת הבנק הפותח אך ורק התאמה מלאה בין כל דרישות מכתב האשראי מחד לבין הנתונים המופיעים על גבי המסמכים הרלוונטיים ( חשבון הספק , פירוט אריזה , שטר מטען ועוד לפי העניין ) מאידך, הם ורק הם מהווים הוכחה לעמידה בתנאי מכתב האשראי ויצירת חבות תשלום מצידו של הבנק הפותח כלפי המוכר.

יש בעקרון זה משום  סיכון לא פשוט.

ייתכן מצב בו קיימת התאמה מלאה בין דרישות מכתב האשראי לבין המסמכים

מה שייצור מבחינת הבנק הפותח חבות תשלום גם אם בפועל לא קיימת התאמה מלאה.

בין דרישות מכתב האשראי לטובין שנשלחו.

במידה וקיימת התאמה מלאה בין דרישות מכתב האשראי לבין המופיע במסמכי העסקה אך בפועל קיימת אי התאמה שמגיעה עד לכדי הונאה או רמיה הדרך היחידה להימנע תשלום היא באמצעות צו מניעה של בית המשפט אשר יאסור על הבנק את ביצוע התשלום.

ושוב ניתן לראות מדוע עדיפה עסקה באשראי ספקים על פני עסקת מזומן.

בעסקת מזומן ,כשהתגלתה אי ההתאמה הכסף של הקונה נמצא כבר מזמן בחשבון הבנק של המוכר.

חשוב מאד להיות ער לעובדה ש”הבנק הפותח”  בעת בדיקת המסמכים אינו “מגדיל ראש”,

הבנק בודק רק את מה שנדרש לבדוק.

למשל עסקה בתנאי המכר  CIF בה ברשימת המסמכים הנדרשים , לא נדרשה במפורש פוליסת ביטוח. יכול להיווצר מצב בו המוכר לא ביטח את המטען , לא צירף פוליסה אולם מבחינת הבנק קיימת התאמה מלאה. הבנק יחייב את חשבון הבנק של הקונה וישלם למוכר.

הבנק יוודא שחשבון הספק מציין כי מדובר בעסקת CIF אך לא יסיק מכך שעליו גם לבדוק קיומה של פוליסה מאחר ודרישה כזו לא הייתה דרישה מפורשת במכתב האשראי.

גם המוכר חשוף לסיכונים בעסקת מכתב אשראי. ייתכן והמוכר ביצע עסקה מושלמת אך קיימת אי התאמה טכנית כלשהי בין דרישות מכתב האשראי לנתונים המצוינים בניירת המשלוח. משמע הדבר כי מבחינת הבנק מדובר בהסתייגות שעלולה לגרום לאי אישור העסקה.

יצואן שבמסגרת מכתב האשראי נדרש לספק רכיבי אלקטרוניקה  SERIAL NO. 1234

בחשבון הספק נכתב   SERIAL NO 1234

הדרישה הייתה לסדרה מספר  1234  בחשבון הספק כתוב לכאורה שמדובר בסדרה לא 1234

ברור שעל פניו מדובר בהסתייגות שמכניסה את המוכר לסיטואציה בעייתית.

על היצואן להקפיד על התאמה מלאה בין דרישות מכתב האשראי לבין מסמכי המשלוח ברמת כל תג ותו.

הכללים על פיהם מתנהלת עסקת מכתב האשראי הינם כללים ונהלים אחידים של לשכת המסחר הבינלאומית הגרסה העדכנית הינה  UCP 600.

הדרך היחידה להימנע ממצב בו ניירת המשלוח מתאימה לדרישות מכתב האשראי

בעוד שבפועל לא קיימת התאמה , היא בבדיקת הטובין במדינת הייצוא טרם סגירתם ושילוחם.

ניתן להשתמש בשירותי חברות השגחה בינ”ל אולם חשוב להקפיד כי דו”ח הבדיקה יהיה חלק בלתי נפרד מהמסמכים אותם נדרש המוכר להציג  במסגרת מכתב האשראי.

שאם לא כן אין בבדיקה זו כל ערך.

 

חיים פרי.

מומחה בנושאי ייבוא יצוא וסחר בינלאומי

יועץ לחברות בנושאי חיסכון בעלויות הייבוא והיצוא.

www.multisphera.com

 

 

Both comments and trackbacks are currently closed.